חברת חשמל לישראל בע"מ נ' צבי מססה שירותים עירוניים בע"מ ואח'

פסק דין

בפני תביעה לתשלום פיצויים על נזקים שנגרמו למערכת החשמל אשר בבעלות התובעת כתוצאה מפגיעה בכבלי חשמל ע"י משאית ועליה מותקן מנוף נהוגה בידי נהג שכיר בנתבעת 1 מבוטחת ע"י הנתבעת 2 ביטוח כנגד אחריות כלפי צד ג' .

על פי כתב התביעה נטען כי בתאריך האירוע עת נהג נהג של הנתבעת 1 במשאית בבעלותה של הנתבעת 1 , הוא פגע בכבל חשמל שנמתח בין עמוד חשמל ובית מגורים , קרע את הכבל ושבר את העמוד .

הנתבעות מודות כי בתאריך התאונה הנטען בכתב תביעה , המשאית של הנתבעת 1 אכן נסעה במקום מתחת לקו מתח נמוך, כאשר עליה מותקן מנוף סגור , וכי הסיבה למגע שנוצר בין הכבל והנקודה עליונה ביותר במנוף היא העובדה כי הכבל היה רפוי , וגובהו בנקודה הנמוכה ביותר היה נמוך מהגובה התקני על פי החוק , בו אמורים להיות מתוחים קווי חשמל .

בפתח ישיבת הוכחות שהתקיימה ביום 1/1/12 , הוסכם על שני הצדדים סכום הנזק הנטען בכתב התביעה , קרי 21035 ₪ . נותרה במחלקות שאלת האחריות לקרות התאונה . ובמרכז שאלה זו המחלוקת האם הגובה של המשאית יחד עם המנוף היה גבוה מהמותר על פי התקנות, או שהגובה של כבל החשמל היה נמוך מן המותר על פי התקנות המחייבות בעניין ( תקנות חשמל )

מושכלות יסוד

לעניין הגובה המותר לסוגי כלי רכב שונים , נקבע בתקנה 85 לתקנות התעבורה כי

(א)   לא יוביל אדם מטען ברכב או עליו ובעל רכב או מי שהשליטה עליו לא יניח ולא ירשה להוביל מטען ברכב או עליו אלא אם כן מבנה הרכב, על כל חלקיו ואבזריו, מתאים להובלת המטען בבטיחות וכאשר - (1)   המטען אינו חורג - (א)   מחוץ לדפנות הצדדיים ואינו גורם להרחבתם ובאין דפנות לרכב, מחוץ לצדי הקרקעית המיועדת למטען, ובאין קרקעית, מחוץ לרוחב הכולל של הרכב ובתנאי שהמטען הוא ביחידה אחת שאינה מחולת על פני משטח הרכב; (ב)   יותר ממטר אחד מחוץ לנקודה הקיצונית ביותר של החלק הקדמי והאחורי של הרכב כפי שקבעם יצרן הרכב, ובלבד שבמטען שאורכו חורג עד מטר אחד מן החלק הקדמי או האחורי של הרכב - יהיה המטען יחידת אורך אחת ואם היו שתי יחידות לא יפחת אורך כל אחת מהן מ-6 מטרים; (2)   המטען מסודר באופן - (א)   שגבהו מפני הדרך ועד הנקודה הגבוהה ביותר של המטען לא יעלה על - 1.    2.50 מטר - ברכב שמשקלו הכולל המותר עד 1500 ק"ג; 2.    3.00 מטר - ברכב שמשקלו הכולל המותר מ- 1501 ק"ג עד 3500 ק"ג; 3.    3.50 מטר - ברכב שמשקלו הכולל המותר מ- 3501 ק"ג עד 8000 ק"ג; 4.    4.00 מטר - ברכב שמשקלו הכולל המותר מעל 8000 ק"ג.;

אם כן על פי תקנה 85(2)(א)(4) הגובה המקסימאלי המותר למשאית כגון זו בה נהג הנתבע 1 הינו 4מטר .

על פי תקנות החשמל (התקנת רשתות חשמל עיליות ) הגובה המינימלי לקו העובר מעל דרך שרוחבה המוכר עולה על 30 מטר הוא 6 מטר, בדרך שרוחבה המוכר עד 30 מטר5.5 מטר, בדרך שהיא עבירה לכלי רכב אך אינה דרך 5 מטר .

במהלך הבאת הראיות לא התבהרה שאלת רוחבו המוכרז של הכביש בו אירעה התאונה , אך מאחר ומדובר בכביש עירוני , מותר להניח כי המדובר בכביש שרוחבו המוכר אינו עולה על 30 מטר, ואז הגובה המינימאלי המותר לכבל חשמלי העובר לרוחב הכביש אינו נופל מ 5.5 מטר .( יש לציין בענין כי מר משיח עד התביעה מאשר כי הגובה המינימאלי המותר לכבל חשמל במקום הוא 5.5.מטרים )

גבהים אלו מצד אחד של המשאיות הנוסעות בכבישים ובדרכים וגובה כבלי החשמל המינימליים, נועדו להבטיח מעבר בטוח של כלי רכב מתחת לכבלים בלי שייווצר סיכון של מגע ופגיעה בין המשאיות לכבלים .

מדוע נוצר המגע במקרה אשר בפני בין הכבל ובין המנוף שעל משאית וגרם לקריעת הכבל ושבירת העמוד.? האם הכבל היה נמוך מהגובה התקני , או שמא המשאית עם מטענה , המנוף המותקן עליה או הגזם שהועמס עליה היה גבוה מן המותר , או שמא שני הדבירם יחדיו .?!

זו השאלה המרכזית שבמחלוקת .

מטעם הנתבעים העיד מר עופר יצחק נהג המשאית . העד מוסר כי נהג במשאית ותוך כדי נסיעה שמע רעש של מכה מאחורי המשאית הביט במראה וראה עמוד חשמלך מונח על הרצפה וכבל חשמל תפוס לו במנוף, ירד והבין כי הכבל נתפס לו במנוף .

הנהג צילם את המצב והתמונות הוגשו לבית המשפט . בתמונות שהוגשו , תועד העד כשהוא מודד באמצעות סרט מדידה את גובה המשאית מהקרקע. ועל פי ממצאיו , גובה המנוף מפני הכביש נמצא ב 4 מטרים. הוא אישר בחקירה הנגדית כי המדידה נעשתה כאשר המנוף שוכב בתוך ארגז המשאית ולא כשהוא פתוח .

העד אישר עוד בחקירתו הנגדית שאין זו הפעם הראשונה שהוא מבצע פינוי גזם באותו רחוב, והוא עשה זאת לפחות פעמיים שלוש באותו רחוב בשבוע , ואף פעם לא פגע בכבלים למרות שהיה עמוס ומכוסה .

לשאלה בחקירה הנגדית

" יכול להיות שהמנוף היה פתוח ?

ענה העד בתשובה מתחמקת